ע"ע 63560-03-15

תקציר

המבקשים, אפיקים ואפק, ביקשו הארכת המועד להגשת ערעור על פסק דין לטובת המשיבה ליאת. ליאת תבעה את המבקשים על הפרשי שכר טרחה שנבעו מהסכם עבודה, ובית הדין האזורי לעבודה פסק לטובתה, והורה למבקשים לשלם לה 205,893 שקל, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית, ולכסות את הוצאות המשפט ושכר טרחת עורך דין. המבקשים טענו כי פסק הדין נמסר לבאי כוחם באיחור, ביום 1.3.2015 או בסמוך לו, ועל כן ערעורם, שהוגש ביום 30.3.2015, היה בתוך המועד האחרון. המשיבה, ליאת, טענה כי פסק הדין ניתן ביום 19.2.2015 וכי ערעור המבקשים התקבל באיחור. עם זאת, השופט מצא כי טענות המבקשים נתמכות בחומר הראיות וכי הערעור אכן הוגש במועד. יתר על כן, השופט מצא כי קיימים סיכויים מספיקים להצלחת הערעור כדי להצדיק את הארכת המועד. עוד ציינה השופטת כי בפסק הדין של בית הדין לעבודה נפלה טעות ביחס למועד האחרון להגשת ערעור, שקבע 45 יום במקום 30 הימים הנכונים, וזו סיבה נוספת שלא לאפשר את הארכה. השופט נעתר לבקשת המבקשים להאריך את המועד האחרון להגשת הערעור, והחליט כי הבקשה להפקדת ערבות להבטחת הוצאותיה של ליאת תיבחן במועד מאוחר יותר. הערעור התקבל לרישום, ושני הצדדים עודכנו בהחלטה.