ה"פ 2554-02-10

תקציר

עניינו של בית המשפט סובב סביב סכסוך רכושי בין הנתבע מס' 7 לנאשם מס' 13. הנתבע מס' 7 היה במקור הבעלים של חלק מהמקרקעין שהופקעו בחלקם, והחלקים הנותרים היו אמורים לשמש לבניית מבנים. הנתבעת מס' 7 לא מימשה את מלוא זכויותיה בנכס, אלא הקצתה אותן לנאשם מס' 13 תמורת תשלום חד פעמי בסך 150,000$. הקצאה זו כללה את כל הזכויות בנכס, וכן את התמורה מחברת אזורים, העוסקת בהקמת מבנים על הקרקע. בית המשפט מקבל את טענת הנתבע מס' 13 כי המחאת הזכויות הייתה מקיפה וכי לנתבע מס' 7 אין יתרת זכויות בנכס. עם זאת, בית המשפט מכיר בכך שהעיכוב בהעברת הזכויות גרם לנתבעת 7 טרחה מיותרת. לפיכך, בית המשפט מורה לנתבעת מס' 13 לשלם לנתבעת מס' 7 סך של 15,000 ₪ כפיצוי בגין הוצאותיה המשפטיות, וכדי להבטיח את העברת הזכויות בעתיד. סכום זה ישולם מתוך סכום מקסימלי מוסכם של 100,000 ₪. יתרת הסכום, עד 100,000 ₪, תישמר להוצאות משפטיות עתידיות שייגרמו לנתבעת 7 לצורך הבטחת העברת הזכויות.