ת"פ 20202-02-22

תקציר

בהתבסס על הודאתו באשמתו של הנאשם, כאמור בכתב האישום המתוקן, מצא אותו בית המשפט אשם בתקיפת בת זוגו ובגרימת חבלתה בפועל. האירוע התרחש כאשר הקורבן סירבה לקיים יחסי מין עם הנאשם, מה שהוביל אותו לבעוט בה פעמיים, להכות אותה ולגרום לה לחבלות ונפיחות בסמוך לעין שמאל. בית המשפט שקל גורמים שונים בקביעת העונש, לרבות הערכים החברתיים שנפגעו, הצורך בהגנה ומדיניות הענישה הרווחת בעבירות מסוג זה. כמו כן נלקחו בחשבון נסיבות הקשורות לעבירה, כגון התכנון הכרוך בכך, חומרת הפגיעה שנגרמה והסיבות שעמדו מאחורי העבירה. בית המשפט הכיר בחוסר התכנון של הנאשם, באחריותו הבלעדית לעבירה ובנזק הפיזי והנפשי המשמעותי שנגרם לקורבן. בנוסף, היא שקלה נסיבות שאינן קשורות לעבירה, כמו הרקע של הנאשם, השפעת העונש על משפחתו, נכונותו לקחת אחריות ולעבור שיקום, והיעדר עבר פלילי. באיזון בין כל אלה, החליט בית המשפט שלא לחרוג מהמתחם המומלץ וגזר על הנאשם שישה חודשי מאסר בפועל, אותם ניתן לרצות באמצעות עבודות שירות, וארבעה חודשי מאסר על תנאי. גזר הדין כלל גם פיצוי כספי לקורבן והתחייבות של 3,000 שקל. הנאשם הוזהר מפני ההשלכות של הפרת תנאי עונשו. פסק הדין כלל זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום.