ע"ע 32741-06-20

תקציר

המבקש ביקש להורות על הגשת ערעורו, בטענה שהוגש במועד, או לחילופין לתת לו ארכת מועד להגשתו. הערעור ניתן בתגובה לפסק דין של בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע. על פי תקנות בית הדין לעבודה, תקופת הערעור היא 30 יום מיום מתן פסק הדין, אשר במקרה זה נשלח לבא כוח המבקש באמצעות הודעה מקוונת ביום 3.5.2020 ונצפה על ידם למחרת. המבקשים טענו כי הערעור הוגש במועד מאחר ש"נודע" להם על פסק הדין ביום 5.6.2020, ויש להתעלם מהשיהוי בן חמשת הימים בשל מצבו הבריאותי של בא כוחם. המשיב התנגד לכך והדגיש כי פסק הדין ניתן כדין וכי למבקש יש עשרה ימים להגיש את הערעור. בית המשפט פסק לטובת המבקש, בקובעו כי פסק הדין לא ניתן כדין ביום 3.5.2020, בשל תקלה טכנית בתקנות סדר הדין האזרחי. באופן ספציפי, בא כוחו של המבקש לא סיפק לבית המשפט כתובת דוא"ל, דרישה להצגת פסק דין אלקטרוני כדין. בית המשפט גם תהה האם יש להחיל במקרה זה את "כלל הידיעה", שיקבע את ימי הערעור ממועד מתן פסק הדין. אמנם בא כוח המבקש הודה כי מי מטעמו צפה בפסק הדין ביום 4.5.2020, אך בית המשפט לא השתכנע כי יש לאכוף את "כלל הידיעה" בקפדנות במצב זה, מה גם שהמבקש הפגין תום לב פרוצדורלי בכך שהודיע למשיב על כוונתו לערער. בסופו של דבר, נעתר בית המשפט לבקשתו החלופית של המבקש להארכת מועד, תוך שהוא מקבל את הטענות הבריאותיות ואת היעדר הנזק המוכח למשיב. לפיכך התקבל הערעור לרישום, כאשר דיון מקדמי נקבע ליום 16.3.2021 ולא נפסקו הוצאות.