דנ"פ 983/02

תקציר

בית המשפט העליון הרשיע את בוריס יעקובוב בגרימת מוות ברשלנות בעקבות התאבדותה של אשתו גלינה, שעברה שנים של התעללות בידיו. למרות ביטול התלונה נגד בוריס, קבע בית המשפט כי קיים קשר סיבתי בין התנהגותו האלימה לבין התאבדותה של גלינה. ההחלטה הדגישה את הצפיות של תוצאות כאלה על ידי "אדם סביר" בהקשר החברתי. הוא היה המקרה הראשון של החלת עקרונות דיני הרשלנות על מקרה של התעללות במשפחה שהוביל להתאבדות, ושיקף פרשנות פרוגרסיבית התואמת את הנורמות החברתיות המתפתחות בנוגע לאלימות במשפחה. בקשתו של בוריס לדיון נוסף נדחתה, שכן פסק הדין נחשב להתפתחות טבעית של דוקטרינה משפטית מבוססת, ולא לפסיקה חדשה. בית המשפט קבע כי אכזריותו המתמשכת של בוריס גרמה לו נזק נפשי חמור, מה שהופך אותו לאחראי לתוצאה הטרגית. החלטה זו חיזקה את האחריות הרחבה יותר של יחידים למעשים התורמים לנזק פסיכולוגי ולפגיעה עצמית פוטנציאלית של אחרים בתוך מערכות יחסים אינטימיות.