ע"א 30581-03-19

תקציר

הערעור נדחה משום שדחיית תביעה על הסף שמורה למקרים חריגים בהם אין לתובע סיכוי להוכיח את טענתו. במקרה דנן, לא היה צורך בבדיקה עובדתית לצורך הכרעה בבקשה, וההחלטה התקבלה על סמך דברי התובע עצמו. תביעת לשון הרע נדחתה משום שהמשיב לא פרסם דבר על המערער, וגם אילו כן, הפרסום היה מוגן לפי סעיף 13(5) לחוק איסור לשון הרע, המקנה חסינות מוחלטת לפרסומים שנאמרו במהלך דיון שיפוטי. גם התביעה בגין רשלנות נדחתה מאחר והוגשה מחוץ לתקופת ההתיישנות בת 7 השנים. הרשלנות הנטענת אירעה ביום 9.11.2010 ולא ביום 18.11.2010 כפי שטענה המערערת. בנוסף, הבקשה לפיצוי לא הייתה ראויה שכן המערערת לא הצליחה להוכיח נזקים כלשהם שנבעו מהרשלנות והתביעה הוגשה למעלה מ-7 שנים לאחר האירוע הנטען. מאחר שהטענה משוללת כל יסוד, השופט לא התייחס לטענת המערער כי בתי המשפט יכולים לפסוק פיצוי משוער מבלי לנקוב בסכומים. משכך, נדחה הערעור, והמערער חויב בהוצאות המשיב ובשכר טרחת עורך דין.