ת"א 66116-03-15

תקציר

התובע, עובד ציבור באגודה שיתופית, הגיש תביעת לשון הרע נגד הנתבע, חבר אגודה. הנתבע פרסם מספר מכתבים ומיילים המבקרים את התנהלותו של התובע בתפקידו הציבורי, אשר הופצו לחברי אגודה ובעלי תפקידים שונים. הפרסומים ייחסו לתובע מעשי שחיתות, מרמה והתעשרות עצמית שלא כדין. בית המשפט מצא כי חלק מהפרסומים מוגנים מכוח חוק איסור לשון הרע, קרי כאלה שהיו תלונות בתום לב שהוגשו לרשויות הרלוונטיות, או הבעת דעה בתום לב על התנהלותו הציבורית של התובע. אלה כללו פרסומים שנשלחו רק לרשויות, וכן כמה מיילים שהופצו לחברי האגודה, שהעלו שאלות וחשדות לגיטימיים לגבי מעשיו של התובע. עם זאת, פרסומים אחרים נמצאו כמכפישים וללא כל הגנה משפטית. אלה כללו מיילים שהופצו למגוון רחב של נמענים, כולל חברי אגודה, שהכילו טענות נחרצות ולא מוכחות לעבירות פליליות, והוכח כי נשלחו מתוך כוונה לפגוע בשמו הטוב של התובע. בית המשפט הורה לנתבעת לשלם לתובע פיצויים סטטוטוריים בסך 150,000 ₪, בתוספת 30,000 ₪ הוצאות משפט ואגרות, בגין ארבעת הפרסומים שהיוו לשון הרע ללא כל הגנה.