ע"פ 2754/97

תקציר

שלושה ערעורים הוגשו על גזר הדין שניתן בבית המשפט המחוזי בירושלים בגין עבירות על חוק ההגבלים העסקיים. כתב האישום האשים מספר קבוצות נאשמים, בהם תאגידים שייצרו צינורות PVC ומנהליהם, בהסדרים כובלים בענפי התקשורת וצנרת הביוב. כל הנאשמים הודו באשמה והורשעו בסעיפי האישום, שכללו חלוקת מכסות שוק וקביעת מנגנון ענישה על אי ציות. הושג הסדר טיעון, המפרט את העונשים לכל נאשם בתאגיד ובכיר. עם זאת, בית המשפט המחוזי חרג מהקנסות המוסכמים על שלושה תאגידים והטיל סכומים גבוהים יותר, וכן גזר על שני מנהלים, צור ודגן, שלושה חודשי עבודות שירות. התאגידים והמנהלים ערערו על גזר הדין. בית המשפט העליון, בפסק דינו, קיבל את הערעורים. בית המשפט קבע כי יש לכבד את הסדר הטיעון בעניין קנסות התאגיד, בהתחשב בנסיבות העבירות ובהסכמת המדינה. בנוסף, ביטל בית המשפט את עונש עבודות השירות שנגזרו על צור ודגן, בהתחשב בתרומתם יוצאת הדופן לביטחון המדינה ובאופי הייחודי של מעשיהם בעבר. בית המשפט הגיע למסקנה כי די בקנסות ובעונשים האחרים שהוטלו מבלי להוסיף עבודות שירות לשני נאשמים אלה, במיוחד בהתחשב בהשפעה המרתיעה של העונשים על מנהלים אחרים. כתוצאה מכך הופחתו הקנסות לתאגידים לסכומים שהוסכמו בהסדר הטיעון, ובוטל עונש עבודות השירות שנגזרו על צור ודגן.