בג"צ 6317/03

תקציר

פסק דין זה עוסק ב-15 עתירות הנוגעות להוראות המעבר שקיבלה מועצת מקרקעי ישראל בעקבות החלטת בג"ץ כי שלוש מהחלטות המועצה בטלות בשל חוסר סבירותן, שעניינן הפיצוי שמעניק מינהל מקרקעי ישראל לחוכרים חקלאיים. ההחלטות הבטלות הן 717, 727 ו-737, המשפרות את תנאי השימוש בקרקע להקמת מפעלי תעשייה ליישובים חקלאיים, מעניקות הטבות כלכליות לחוכרים קיימים להשבת הקרקע החקלאית ששונה ייעודה למינהל, ומעניקות ליישובים החקלאיים הטבות בדמות הפחתת דמי חכירה. עוד קבע בג"ץ כי על המועצה לקבוע הוראות מעבר לעסקאות שקודמו על פי ההחלטות שקדמו לפני מתן פסק הדין, ובהתאם לכך הקימה המועצה ועדה לגיבוש המלצות להוראות מעבר. הוראות המעבר בוחנות כל עסקה על פי שני פרמטרים: הסתמכות והתקדמות ההליך התכנוני, ויישומן של הוראות המעבר תלוי בהגעת התכנית על פי העסקה בשלבים מסוימים בכל ציר. העותרים, הכוללים תנועות חברתיות וארגוני זכויות אדם, טענו לצמצום תחולת הוראות המעבר החדשות, ואילו המשיבים, הכוללים את שר התעשייה, המסחר והתעסוקה, המועצה ואגודות ותנועות המאגדת את מחזיקי הקרקע החקלאית, טענו להרחבתן. השיקולים המרכזיים הניצבים זה בפני זה הם הפגיעה במי שהסתמך על מדיניותה הקודמת של המועצה והאינטרס הציבורי לשמור על קרקעות ישראל ולהקצות אותן בצדק. בית המשפט בוחן את חוקיותן של הוראות המעבר ואת טענותיהם השונות של העותרים, לרבות צירי ההסתמכות והתכנון, המועד הקובע, וטענות נוספות כגון המלצות ועדת המומחים, היעדר סעד של פיצוי והיעדר התייחסות ספציפית לעסקאות השונות. בית המשפט מוצא כי הוראות המעבר, ככלל, עומדות במבחן הסבירות, ולפיכך נדחות כל העתירות.