רע"א 1215/23

תקציר

בפסק הדין שניתן ביום 22.2.2023 דחה בית המשפט בקשה לסעד זמני, תוך הדגשת מספר שיקולים מרכזיים. בית המשפט הדגיש כי שיקול דעתו במתן סעד כזה הוא רחב ובדרך כלל אינו נתון להתערבות ערעורית אלא במקרים חריגים, שלא כך היה. ההחלטה התבססה על הערכה מקיפה של סיכויי הצלחת התביעה, מאזן הנוחות ושיקולים של יושר וצדק, לרבות שיהוי הגשת התביעה. המבקשים הגישו בקשה באיחור משמעותי, שכן ההליכים לאכיפת המשכון החלו בשנת 2020, ואילו הבקשה הנוכחית לסעד זמני הוגשה רק בסוף שנת 2022. גם לאחר שניתנה למבקשים הזדמנות להסדיר את חובם בתוך תקופה קצובה, הם לא עשו כן, דבר שהוביל לדחיית בקשתם לדחייה נוספת ולהוצאת הודעת פינוי. בית המשפט מצא כי טענות המבקשים, לרבות פגמים לכאורה בהסכם ההלוואה והשפעה בלתי הוגנת, הועלו מאוחר מדי, ובכך החלישו את עמדתם. בנוסף, מאזן הנוחות לא היטיב עם המבקשים, שכן הם היו מודעים זה מכבר לחוב והסכימו בעבר לפנות את מקום מגוריהם. למרות שפינוי מצדיק בדרך כלל שיקול דעת זהיר למניעת נזק בלתי הפיך, בית המשפט ציין כי גורם זה אינו צריך להאפיל על שיקולים אחרים, במיוחד נוכח העיכובים החוזרים ונשנים של המבקשים. זאת ועוד, הטענה בדבר שווי הנכס הגבוה מסכום החוב לא השפיעה על בית המשפט, שלא מצא פגם בהתנהלות הפרוצדורלית, לרבות בהזדמנויות שניתנו למבקשים להשמיע את טענותיהם. משכך, הבקשה והבקשה לעכב את החלטת בית המשפט המחוזי נדחו, בלא נפסקו הוצאות בהיעדר תגובה מבוקשת.