בש"א 943/05

תקציר

פסק הדין מתייחס לבקשה להארכת המועד להגשת בקשה לחופשה לצורך ערעור על החלטת בית הדין האזורי לעבודה בירושלים. ההחלטה הראשונית, מיום 16.12.04, חייבה את בא כוח המבקש בתשלום הוצאות אישיות. המבקש ביקש לבחון מחדש את ההחלטה ולעכב את ביצועה, אך בית משפט קמא דחה בקשות אלה. לאחר מכן החמיץ המבקש את המועד האחרון לערעור על החלטה זו ולאחר מכן הגיש בקשה להארכה. בית המשפט העליון קבע כי המבקש לא סיפק הסבר מניח את הדעת לשיהוי וכי סיכויי הצלחת הערעור קלושים. יתר על כן, בית המשפט ציין כי החלטת החיוב כבר הפכה חלוטה וכי בקשת רשות ערעור אינה מהווה דרך תקפה לערער עליה. בסופו של דבר, דחה בית המשפט העליון את הבקשה להארכת מועד, הורה למבקש לכסות את הוצאותיו המשפטיות של המשיב ואת שכר טרחת עורך דינו, והדגיש כי היה על בא כוח המבקש להגיש ערעור בשמו על ההחלטה לשלם הוצאות באופן אישי. ההחלטה ניתנה בהעדר הצדדים וקבעה מועד אחרון של 30 יום לתשלום הוצאות, שלאחריהן תצבור ריבית.