ת"א 10528-05-16

תקציר

התובע, מהנדס כימי במקצועו, תבע מספר נתבעים - מעסיקיו לשעבר - בגין סרטן שלפוחית השתן שחלה בו לכאורה כתוצאה מעבודה עם חומרים מסוכנים במהלך עבודתו. הנתבעים הכחישו את הטענות והעלו מספר טענות הנוגעות להתיישנות, לסיבתיות ולאשמתו התורמת של התובע. בית המשפט מצא כי התובע הצליח באופן חלקי להוכיח את שיטות עבודתו ואת חשיפתו לחומרים מסוכנים, אך ראיות הנתבעים ערערו את היקף החשיפה. בעוד התובע טען כי חסרים לו ציוד בטיחות והדרכות מסוימות, הצליחו הנתבעים להפריך את טענותיו בדבר היעדר אוורור ואי אספקת ביגוד מגן. בית המשפט קיבל את טענת התובעת כי הנתבעים אחראים לכך שלא נקטו אמצעי זהירות להפחתת הסיכון הבריאותי, אך ציין כי תקופות ההעסקה השתנו בין הנתבעים. באשר לסיבתיות, בית הדין מצא כי התובע לא הביא ראיות מספיקות לקשר סיבתי בין מחלתו לבין תנאי עבודתו, במיוחד בשל אופיין המעורפל של חוות הדעת של המומחים לגבי סוגי החומרים ותקופות החשיפה הפרטניות. בית המשפט קבע את אשמתו התורמת של התובע בשיעור של 15%, בהתבסס על אי נקיטת אמצעי זהירות סבירים והגזמתו המוגזמת בהיקף חשיפתו. בית המשפט הוסיף והעריך את נזקיו וטיפוליו של התובע, לרבות בעיותיו הנפשיות, ואת הנכות התפקודית שנבעה מכך. עם זאת, בסופו של דבר דחה בית המשפט את התביעה, וקבע כי פיצוייו של התובע קוזזו מתשלומים שקיבל מהמוסד לביטוח לאומי. כמו כן הורה בית המשפט לתובע לשלם לנתבעים הוצאות ושכר טרחת עורך דין, בסך 20,000 ₪, בשל תוצאותיו הצפויות של המשפט. ההחלטה התקבלה בהיעדרם של שני הצדדים והוצמדה למועד התשלום בפועל.