בע"מ 1297/18

תקציר

המשיב טען כי המבקש הסתיר מידע חיוני בנוגע להדרת המשיב מענייני החברה ונקט בפעולות חד צדדיות. הם ביקשו לדחות את הבקשה או לקבל את הצעת המשיב שכללה תנאים כגון הימנעות מפעולות חד צדדיות והשבת מעמדו של המשיב כבעל חשבון בפלורידה. כונס הנכסים תמך בבקשה והדגיש את העלויות שעלולות להיגרם כתוצאה מביטול החלטות. השופט הורה למבקש ולכונס הנכסים להתייחס להצעת המשיב, אך שניהם התנגדו לה. השופט הפעיל את סמכותו לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות ערעור. מטרתם הייתה לשמר את הסטטוס קוו ולמנוע ממי מהצדדים לקבוע עובדות שעלולות לעכב פתרון קונקרטי. הם ציינו כי עיכוב הביצוע הנוכחי שעליו הורה בית המשפט המחוזי עלול להוביל לסיבוכים ולנזקים כבדים למבקש, שעשויים להיות רטרואקטיביים אך לא צפויים לקבל פיצוי. מינוי כונס נכסים אמריקאי עלול להיות מנוגד לפעולותיו ולהחלטותיו של כונס הנכסים הישראלי בבית המשפט לענייני משפחה. השופט הגיע למסקנה כי עיכוב ביצוע השהייה עלול להכביד על המבקש וכי המשיב לא הוכיח נזק בלתי הפיך מעיכוב זה, מה גם שנאסר על המבקש לנקוט פעולות בחברות. נוכח אופיו החריג של צו החסימה והצורך לשמור על המצב הקיים, החליטה השופטת לבטל את החלטת בית המשפט המחוזי בעניין עיכוב הביצוע. צו החסימה יעמוד בתוקפו עד להכרעה בבקשת רשות הערעור של המשיב. המשיב נדרש לנקוט לאלתר בצעדים למניעת בירור תביעתם באריזונה. הערעור התקבל, והמשיב חויב לשאת בהוצאות המבקש והמשיב השני, כל אחד בסך 7500 ₪.