ע"א 8693/08

תקציר

הערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, שדחה את טענות הרשלנות של המערערים נגד ד"ר שטרנברג, נדחה. השופט פוגלמן פירט כי בשנת 1995 עבר המערער קולונוסקופיה שהובילה לסיבוכים, לרבות ניקוב המעי הגס, וכתוצאה מכך לבעיות בריאותיות עקשניות. המערערים טענו כי רשלנותו של ד"ר שטרנברג במהלך קולונוסקופיה בישראל בשנת 1998 היא האחראית; עם זאת, בית המשפט קבע כי הנקב היה "סיכון טבעי" הקשור להליך, ולא בשל רשלנות. חוות דעת מומחים היו מכריעות, במיוחד זו של פרופ' סקאפה, התומכת בהתנהלותו המקצועית של ד"ר שטרנברג, והדהדה כי נקבים כאלה יכולים להתרחש גם כאשר מקפידים על כך. בית המשפט בחן את הליך ההסכמה מדעת, והגיע למסקנה כי ד"ר שטרנברג יידע כראוי את המערער על הסיכונים וקיבל את הסכמתו כראוי. הטענה בדבר נזק ראייתי בשל היעדר תיעוד מספק או התערבות חירום מאוחרת נדחתה אף היא, שכן רישומים ומסמכים רפואיים סיפקו תובנה מספקת לגבי ההליך ותוצאותיו. בנוסף, בית המשפט סירב להחיל את דוקטרינת ה-res ipsa loquitur, המחייבת את הנתבעים להוכיח כי לא התרשלו, וקבע כי הפגיעה תואמת יותר סיכונים טבעיים מאשר רשלנות. בית המשפט אישר את קביעותיו של בית המשפט המחוזי, והדגיש כי אחריות בגין רשלנות רפואית מחייבת הוכחת אשמה, אותה לא הצליחו המערערים להוכיח. לפיכך, הערעור נדחה, והמערערים חויבו לשלם את הוצאות המשפט של המשיבים.