LawMate
התחברותהרשמה חינם
פסיקה

פ"א 19717-09-11

פסק-דין מחוזי תל-אביב-יפו

📋
מספר הליך19717-09-11
📂
סוג הליךפ"א
📅
תאריך15 בנובמבר 2011
🏛️
בית משפטמחוזי
📍
מחוזתל-אביב-יפו
⚖️
סוג החלטהפסק-דין
👥
צדדיםלימור טורס נ' עיריית חולון
👨‍⚖️
שופטיםאביגיל כהן

תקציר

להלן ניתוח משפטי של פסק הדין בתיק **עפ"א (מחוזי ת"א) 19717-09-11 טורס נ' עיריית חולון**, המתמקד בעקרונות המשפטיים ובחידושים שעלו בו: ### 1. הרקע המשפטי והשאלה המרכזית המערערת הורשעה בעבירת חניה בניגוד לחוק עזר עירוני, שכן החנתה את רכבה ליד מדרכה המסומנת ב"אדום-לבן". טענתה המרכזית הייתה כי מאחר שסימון המדרכה שונה ל"אפור" (חניה מותרת) לאחר ביצוע העבירה אך לפני מתן פסק הדין, חלה עליה הוראת **סעיף 4 לחוק העונשין**. סעיף זה קובע כי אם בוטל איסור פלילי בחיקוק, מתבטלת האחריות הפלילית לעבירה שבוצעה קודם לכן. ### 2. העקרונות המשפטיים המנחים * **הבחנה בין "נורמה" לבין "החלת נורמה":** בית המשפט עמד על ההבחנה המושרשת בפסיקה (בין היתר בע"פ 402/63 *רונן* ובבג"ץ 508/83 *מעוף*), לפיה תמרור או סימון על הכביש אינו "נורמה משפטית" או "חיקוק". התמרור הוא רק כלי עובדתי להפעלת הנורמה המשפטית שכבר קיימת בחוק העזר. * **הגדרת "חיקוק":** בהתאם לחוק הפרשנות, "חיקוק" מוגדר כחוק או תקנה. בית המשפט קבע כי שינוי פיזי במרחב (צביעת מדרכה) אינו מהווה תיקון או ביטול של חקיקה, ולכן אינו נכנס לגדרי סעיף 4 לחוק העונשין, הדורש ביטול האיסור ב"חיקוק". * **תכלית סעיף 4 לחוק העונשין:** בית המשפט אימץ את הגישה הפרשנית (בהתבסס על פסק דין *סצ'י*), לפיה הרציונל מאחורי הסעיף הוא הפסקת רדיפת אדם על מעשה שהמחוקק הגיע למסקנה כי אינו ראוי עוד להיות עבירה. במקרה דנן, האיסור על חניה באדום-לבן נותר בתוקפו בחוק העזר; רק יישום האיסור במקום ספציפי השתנה, ולכן לא חלה נסיגה מהתפיסה הערכית של המחוקק שקבעה את האיסור מלכתחילה. ### 3. החידושים והקביעות המשפטיות 1. **סיווג עובדתי של תמרורים:** פסק הדין מחדד את ההבחנה בין "נורמה תחיקתית" (האיסור בחוק העזר) לבין "נתון עובדתי" (הצבת תמרור). הצבת תמרור או הסרתו אינה מהווה "תקנה בת פועל תחיקתי", שכן היא אינה יוצרת את הנורמה אלא מהווה אקט של רשות מנהלית ליישום הנורמה במרחב הקונקרטי. 2. **צמצום תחולת סעיף 4 לחוק העונשין:** בית המשפט מבהיר כי לא ניתן להרחיב את תחולת סעיף 4 ("ביטול עבירה") למקרים של שינויים מנהליים או עובדתיים בסימון הדרך. רק ביטול רשמי של הוראת החוק או תקנות התעבורה הרלוונטיות יפעיל את ההגנה של סעיף זה. 3. **דחיית הפרשנות ה"סטטוטורית מילולית" לטובת תכליתית:** אף שהמערערת ניסתה לטעון כי "תמרור הוא החוק", בית המשפט דחה גישה זו מכל וכל, וקבע כי מבחינה משפטית, תמרור הוא דקלרטיבי בלבד ביחס לאיסור הסטטוטורי. ### סיכום פסק הדין מהווה נדבך נוסף בפרשנות הדין הפלילי והמינהלי בדיני התעבורה. המסר המרכזי הוא כי **שינוי הסדר התנועה במקום ספציפי על ידי רשות מקומית אינו מהווה "ביטול עבירה"** כמשמעותו בחוק העונשין. האחריות הפלילית נגזרת מהוראת החוק העקרונית האוסרת חניה במקומות מסומנים, והיא אינה מתבטלת עם כל שינוי נקודתי בסימון הדרכים שנעשה לצורכי ניהול תעבורה שוטף.

חקיקה מקושרת

חוק העונשיןחוק הפרשנותפקודת התעבורהפקודת סדרי השלטון והמשפטתקנות התעבורה

פ"א 19717-09-11 לימור טורס נ' עיריית חולון, מחוזי (15.11.2011)

LawMate

עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?

הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.

התחילו בחינםהתחברות

© 2026 LawMate · הדור הבא של העבודה המשפטית