עת"מ 37249-03-12

תקציר

השופט דחה את העתירה נגד הוראות הקבע המסדירות את הפעילות במטווחים. העותרים טענו כי הוראות הקבע חרגו מסמכותו של המשיב, פגעו בחופש העיסוק שלהם, פגעו בשוויון, פגעו באינטרס ההסתמכות שלהם ונפלו בהם פגמים בתהליך פרסומן. עם זאת, השופט קבע כי הוראות הקבע הוצאו כדין מכוח חוק כלי הירייה, תוך איזון בין נגישות האזרחים לנשק לבין ביטחון הציבור. השופט הדגיש כי הצווים עולים בקנה אחד עם מטרות החוק ועם סמכותו של המשיב להוציאם. באשר לטענה לפגיעה בחופש העיסוק ציינה השופטת כי העותרים כפופים למשטר רישוי, אשר הגביל מטבעו את חופש העיסוק שלהם, אך לא מנע מהם להיכנס למקצוע. הפגיעה נמצאה מידתית ומוצדקת, בהתחשב במטרות שלום הציבור. השופט דחה את טענת הפרת השוויון בהיעדר מקרים דומים. השופט דחה גם את טענת אינטרס ההסתמכות של העותרים, בקובעו כי מדיניות מינהלית יכולה להשתנות, במיוחד כאשר היא מיושמת כדין ומבוססת על טעמים מוצדקים. לבסוף, השופט לא מצא טעם בהתנגדויות הפרוצדורליות, בהתחשב בכך שזכותם של העותרים להציג את עמדתם ניתנה בסופו של דבר. משלא אושרו סוגיות מהותיות, נמחקה העתירה, והעותרים חויבו לכסות את הוצאותיו המשפטיות של המשיב.