בש"פ 874/10

תקציר

הכרעת הדין דנה בהארכת מעצרם של שלושה משיבים שהואשמו בקשירת קשר לביצוע פשע ובניסיון רצח. בית המשפט המחוזי הורה על שחרורם עם חלופות מעצר, אך המדינה ערערה על החלטה זו. לאחר ששקל את חומר הראיות, החליט השופט לקבל את ערעור המדינה ולהאריך את מעצרם של שלושת המשיבים עד תום ההליכים. ההחלטה התבססה על חומרת האישומים, עוצמת הראיות והסכנה הנשקפת מהמשיבים לציבור ולעד מפתח. המפתח להחלטה זו היה אמונתו של השופט כי העדה המרכזית של התביעה, אשתו של המתלונן, מסרה גרסה אמינה של האירועים, אשר נתמכה בראיות אחרות. בעדותה היו מעורבים המשיבים, שהיו מקורבים אליה ולמתלוננת. השופט לקח בחשבון גם את היעדר כל הסבר או מניע לפיגוע, את השימוש בנשק ואת דו"חות המודיעין החסויים שהוגשו. המשיבים בחרו לממש את זכות השתיקה, דבר שהשופט סבר כי חיזק את ראיות התביעה. בנוסף, תסקיר שירות המבחן של שניים מהמשיבים היה שלילי, מה שתומך עוד יותר במעצרם. השופטת הכירה בכך שהזמן שחלף בין האירוע למעצר היה ניכר, אך לא סברה כי הדבר מפחית מהסיכון הנשקף מהמשיבים. ככלל, השופט הגיע למסקנה כי מעצר המשיבים נחוץ כדי להבטיח את שלום הציבור ואת תקינות ההליך המשפטי.