ע"א 263/65

תקציר

המשיב תבע את המערערת בפסק דין מקוצר על סמך שיק שמשך האחרון בהוראת הראשון, אשר כובד עם הצגתו. המערער ביקש להתגונן אך לא התייצב לחקירה נגדית, מה שהוביל את הרשם לדחות את בקשתו ולפסוק לטובת המשיב. המערער ערער וטען כי החלטת הרשם פגומה מיסודה. בית המשפט העליון, שקיבל את הערעור, קבע כי בעוד שהמערער היה צריך להתייצב לחקירה נגדית, הרשם פעל בטרם עת כשדחה את הבקשה לאחר המתנה של 20 דקות בלבד. בית המשפט מצא כי התצהיר היה צריך להיחשב תקף וכי גם העילה הנוספת של הרשם להכרעה – לפיה התצהיר נעדר הגנה ראויה – שגויה. נפסק כי יש לאפשר למשיב לתקן את כתב תביעתו ביחס לעדות המעשה, ולאחר מכן יוכל המערער להגיש כתב הגנה בתוך עשרה ימים. בית המשפט הבחין בין ערעור על פסק הדין לבין בקשה לביטולו, וציין כי צדדים שאינם מתייצבים צריכים לבקש סעד ולא לערער. ככלל, הערעור התקבל, והתיק הועבר לבית המשפט המחוזי להמשך הליכים בהתאם לפסק הדין. פסק הדין הוחזר עם הנחיות, ונקבעו ההוצאות ושכר טרחת עורך הדין של הערעור.