בג"צ 6437/04

תקציר

העתירה מערערת על תוקפה של תקנה 7א1 לתקנות חינוך חובה וחינוך ממלכתי (רישום), שנחקקה ביוני 2004, ועוסקת בשיבוץ תלמידי בתי ספר יסודיים בחטיבות הביניים בתל אביב-יפו. התקנה מאפשרת לרשויות החינוך המקומיות ליישם שיטת בחירה מבוקרת, תוך התחשבות בהעדפות ההורים ובשיקולים חינוכיים, וקובעת הגרלה במקרה של רישום יתר. העותרים, תלמידים מארבעה בתי ספר יסודיים, טוענים כי הליך חקיקת התקנה היה לקוי, שכן לא נערך להם שימוע בעל-פה, וכי ההגרלה שרירותית ובלתי שוויונית. עוד הם טוענים כי התקנה היא רטרואקטיבית וכי יישומה על ידי העירייה לקוי. המשיבים, משרד החינוך ועיריית תל אביב-יפו, טוענים כי ניתנה לעותרים הזדמנות הוגנת להציג את טענותיהם בכתב, כי מפעל הפיס הוא אמצעי סביר להשמת תלמידים במקרה של מנוי יתר, וכי התקנה מיושמת באופן פרוספקטיבי ואינה פוגעת בעקרון השוויון. בג"ץ, לאחר שבחן את הטענות, אינו מוצא כל הצדקה לטענות העותרים. היא קובעת כי ניתנה לעותרים הזדמנות הוגנת להציג את טענותיהם בכתב, כי ההגרלה היא חלק סביר מהליך השיבוץ, וכי התקנה אינה רטרואקטיבית. כמו כן, בית המשפט קובע כי נהלי העירייה לעריכת ההגרלה היו סבירים ולא פגעו בעקרון השוויון. לבסוף, בית המשפט מקבל את עמדת העירייה כי הגדלת מספר התלמידים בבית ספר מסוים אינה סבירה ועלולה לפגוע במערכת החינוך. מטעמים אלה דוחה בית המשפט את העתירה.