ע"א 45003-08-10

תקציר

בין צינקום סחר בע"מ לבין ניסים חלפון נחתם הסכם שכירות, במסגרתו שכרה זינקום נכס עסקי מחלפון למשך 12 חודשים. זינקום לא שילמה את הארנונה עבור הנכס וביטלה את הצ'קים שנתנה לחלפון עבור המסים לאחר שגילתה את מצבו הרעוע של הנכס. חוזה השכירות הופסק שלושה חודשים לפני תום התקופה המקורית, וזינקום תבע את חלפון בדרישה לקבל בחזרה את הארנונה שנגבתה מהם עבור התקופה שבין אוקטובר 2006 למרץ 2007, שהסתכמו ב-13,742 שקל. חלפון הגיש תביעה נגדית בגין שכר דירה והוצאות אחרות בסך 65,437 שקל. בית משפט השלום קבע כי זינקום היה אחראי לתשלום הארנונה וכי הם הסכימו לסיים את חוזה השכירות בינואר 2007. בית המשפט הורה לזינקום לשלם לחלפון 18,214 ש"ח ארנונה ו-2,928 ש"ח דמי שכירות לחודש דצמבר 2006. בית המשפט דחה את תביעתו של חלפון להוצאות חשמל. זינקום ערער על ההחלטה וטען כי הארנונה ששילם חלפון לא הייתה עבור תקופת השכירות וכי הם שילמו את דמי השכירות של דצמבר במזומן. הם גם חלקו על פסיקת ההוצאות לטובת חלפון. חלפון טען כי המסים שולמו עבור תקופת השכירות וכי חישובי בית המשפט נכונים. הוא גם חלק על טענתו של זינקום בנוגע לדמי השכירות בדצמבר. הערעור נדחה. בית המשפט מצא כי זינקום לא הצליחה להוכיח את טענותיה בנוגע לארנונה ולדמי השכירות של חודש דצמבר. ממצאי פסק הדין הראשוני בנושא הארנונה לא התבססו על ראיות מוצקות, ובית המשפט בחר שלא להתערב. כך גם פסק הדין בעניין דמי השכירות בדצמבר, שהיה קביעה עובדתית. גם פסיקת ההוצאות לחלפון אושרה, שכן היא לא הייתה בלתי סבירה, וערכאת הערעור בדרך כלל אינה מתערבת בהחלטות כאלה. זינקום חויב לשלם הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין, בסך 5,000 ש"ח, כאשר הערבות הבנקאית שלהם תוחזר עם אישור התשלום.