ת"א 70279-11-17

תקציר

הסכסוך בין נגריית עץ הדעת לבין י.לי-דה השקעות נסוב סביב חוזה לאספקה והתקנה של מטבחים ודלתות פנים לפרויקט בנייה באשדוד. החוזה, שנחתם בפברואר 2013, נעדר לוח זמנים ברור ליישום ולא נקב בכמויות או במועדי אספקה. מחדל זה, יחד עם היעדר מנגנון חוזי לעיכובים, הובילו ל"תאונה משפטית". עץ הדעת טענה כי י.לי-דע הפרה את החוזה בכך שלא אפשרה להם להתקין דלתות, סירבה לשלם מקדמה והפרה את הסכם הבלעדיות לאספקת מטבחים. עם זאת, בית המשפט מצא כי י.לי-דא לא הפרה את החוזה. עץ הדעת הוא שהזמין את הדלתות ללא תיאום עם י.לי-דא ולאחר מכן ביטל את החוזה ללא הצדקה. למרות שלא מצאה כל הפרה מצד י.לי-דה, הטילה השופטת על שני הצדדים את האחריות לכישלון החוזה, תוך שימוש בדוקטרינה של "אשם חוזי תורם". המחלוקת העיקרית נגעה להזמנת 300 מסגרות דלתות מסין על ידי עץ הדעת, שלא נעשה בהן שימוש לאחר ביטול החוזה. בית המשפט העריך את הנזק שנגרם לעץ הדעת ב-214,200 שקל וחילק אותו שווה בשווה בין הצדדים, והורה לי.לי-דע לשלם לעץ הדעת 107,100 שקל בתוספת מע"מ. השופטת דחתה את טענותיה של עץ הדעת להשכרת אולמות תצוגה, ארנונה, שכר טרחת עורך דין והפסדי רווח שונים, שכן הן לא הוכחו או לא היו קשורות להפרת החוזה. כל צד חויב לשאת בהוצאותיו, נוכח קבלתה החלקית של התביעה והעדר התנגדותה של י.לי-דה להיקף המחלוקת.