רע"א 7110/20

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית בקשת רשות ערעור על החלטות בית המשפט המחוזי לוד מרכז בעניין הגשת תצהירי עדות עיקרית בסכסוך על הסכם מכר מקרקעין. המבקשת טענה כי ההחלטות פוגעות בזכויותיה הפרוצדורליות וכי שגה בית משפט קמא בכך שפטר את המשיבים מהגשת תצהירי עדות ראשית. עם זאת, השופט הגיע למסקנה כי המבקש פירש באופן שגוי את ההחלטות, החלות על כל הצדדים באופן שווה. כמו כן, על פי צו בתי המשפט בנוגע להחלטות בעניינים פרוצדורליים, לא ניתנה רשות ערעור במקרה זה. השופט הדגיש את הפררוגטיבה המינהלית של בית משפט קמא בניהול פרטים פרוצדורליים ואת הצורך להגן על ערכאת הערעור מפני התדיינות יתר בנושאים אלה. כתוצאה מכך, בקשת רשות הערעור נדחתה, והמבקש חויב לשלם הוצאות בסך 2,500 ₪ לאוצר המדינה בשל אופיו המיותר של הערעור והלשון הבלתי הולמת בה נעשה שימוש בבקשת עיכוב הביצוע.