רע"א 1042/17

תקציר

השאלה היא האם מקובל להשתמש בסימן "יפו העתיקה" על מוצרי מזון שאינם פירות הדר. המבקש מבקש לרשום סימן זה, אך רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר ובית המשפט המחוזי פסקו שניהם נגד זה, תוך שהם מצטטים את סעיף 11(5) לפקודת סימני המסחר, הקובע כי רישום הסימן נוגד את תקנת הציבור. החלטת בית המשפט נסובה סביב ההגנה על כינויי מקור, שהם שמות גיאוגרפיים שנועדו להצביע על מקורו ואיכויותיו של מוצר. "יפו" הוא כינוי מקור מוגן, ושאלת המפתח היא האם "יפו העתיקה" קרובה מספיק ל"יפו" כדי שתפר את החוק להשתמש בה על מוצרים שאינם הדרים. בית המשפט מגיע למסקנה כי די בהכללת המילה "יפו" בשלמותה כדי להפוך את הסימן החדש לבלתי כשיר לרישום. המבחן הלשוני קובע כי שני הביטויים קרובים מדי, ובית המשפט אינו יכול לקבל את טענת המבקש כי יש להתחשב גם בתפיסה הציבורית של שני הכינויים. כפי שהחוק כיום, הגנה על תדמית כינויי המקור חשובה יותר מהגנה על הציבור מפני הטעיה, ועד לשינוי החוק אסור השימוש ב"יפו העתיקה" על מוצרים שאינם פרי הדר. לפיכך, לא ניתן לרשום את הסימן מבלי לפגוע בתקנת הציבור.