סע"ש 33331-02-13

תקציר

התובע, עובד שעבד אצל הנתבעת למעלה מעשור, תבע תשלומים שונים שנבעו מסיום העסקתו. המחלוקת העיקרית הייתה האם התובע התפטר או פוטר. בית הדין קבע כי תקופת העסקתו של התובע תהיה מפברואר 2001 ועד מאי 2011. התובע טען כי היה לו תפקיד פיזי, אך בית המשפט קבע כי תפקידו ניהולי על סמך תיאוריו שלו את עבודתו בהתכתבויות קודמות. עוד קבע בית המשפט כי תפקידו של התובע לא היה פיזי גרידא וכי הנתבע הציע לו תפקיד ניהולי בעקבות התאונה, אך התובע סירב. לפיכך, הגיע בית הדין למסקנה כי התובעת התפטרה מרצון ואינה זכאית לפיצויי פיטורים. עם זאת, הנתבע חויב במספר תשלומים לתובע: 1) דמי הבראה בסך 1216 ₪, 2) דמי חופשה בסך 5520 ₪, 3) שחרור הפרשות לפנסיה ורכיב פיצויי פיטורים שנצברו בקרן הפנסיה של התובעת, 4) סך של 6736 ₪, כולל הסכומים הנ"ל, שישולמו תוך 30 יום בהפרשי ריבית והצמדה ממועד הגשת התביעה. תביעת התובעת להלנת פיצויי פיטורים, פדיון ימי מחלה וחיוב אישי של הנתבע השני נדחתה כולן. הנתבע השני נמחק מהתביעה מחוסר עילה וסמכות שיפוט. לשני הצדדים הייתה זכות לערער על ההחלטה בתוך 30 יום.