ת"א 24671-02-20

תקציר

מדובר בפסק דין בתביעת פיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לתובע בתאונה שאירעה ביום 25.4.2019, במהלך עבודתו אצל הנתבעת מס' 1. בתאונה יצא התובע מדשדוש כדי לשמן חלק מהרכב בעודו בתנועה, וידו הימנית נקטעה עקב פעולה רשלנית של עמיתו. התביעה הוגשה כנגד הנתבעת מס' 2, מבטחת ביטוח החובה, והנתבעים 1 ו-3, המעסיק והמבטחת של ביטוח חבות מעבידים, בהתאמה. התובע טען כי התאונה אירעה עקב רשלנות ותבע פיצויים מכל הנתבעים. בית המשפט מצא כי התאונה אינה מהווה "תאונת דרכים" כהגדרתה בחוק, ועל כן דחה את התביעה כנגד הנתבעת מס' 2. ההחלטה התבססה על הקביעה כי ניצול כוחו המכני של הרכב לא נועד למלא את ייעודו שאינו תעבורתי. לפיכך, חזקת "ניצול הכוח המכני" לא חלה במקרה זה. אשר לטענת הרשלנות כנגד הנתבעים 1 ו-3, קבע בית המשפט כי הם אחראים באופן מלא לתאונה. הימנעותו של המעסיק מהנהגת שיטת עבודה בטוחה, מתן הדרכה מתאימה והוצאת הנחיות בטיחות נחשבה לפעולה רשלנית. מנגד, לא נמצא כי לתובע נפל כל אשם תורם בתאונה. הוא פעל לפי שיטת העבודה שנקבעה ולא סטה מהוראות. כתוצאה מכך, הנתבעים 1 ו-3 חויבו בפיצוי התובע בגין נזקי גופו, בכפוף להוכחת נזקים. התובעת הייתה פטורה מתשלום יתרת שכר הטרחה בגין התביעה שנדחתה כנגד הנתבעת מס' 2, ונקבעה ישיבה מקדמית לדיון בגובה הפיצוי. שאלת הוצאות המשפט של הנתבעים והתובע תידון בתום ההליך.