ת"א 20530-09-09

תקציר

התובעת שכרה את שירותיו של הנתבע, עורך דין במקצועו, שייצג אותה במספר תיקים משפטיים. הסכם הייצוג ביניהם כלל סעיף הקובע כי אם הלקוחה תבטל את החוזה, היא תשלם את מלוא שכר טרחתה בסך 20,000 ₪. הלקוחה ביטלה את ההסכם לאחר שבועיים, מכמה סיבות: מחלוקות מקצועיות, חוסר אמון בנתבעת בשל אי זמינותו בתקופה הסמוכה למועדי השימוע, והתחושה כי הנתבע התייחס אליה בזלזול. עורך הדין דרש את מלוא שכר הטרחה, והלקוח תבע ממנו את החזרת הכסף. השופט פסק לטובת הלקוח, וקבע כי תקופת הייצוג הקצרה, השלב המקדמי של התיקים, ונימוקי תום הלב של הלקוח לסיום ההסכם, פירושם שאין לחייב את הלקוח בסעיף המדובר. יתר על כן, גם אם הלקוח היה צריך לפצות את עורך הדין על סיום ההסכם, הסכום צריך להתבסס על העבודה שנעשתה, המוערכת ב-10 עד 20 שעות, ולא על שכר הטרחה המלא שסוכם. לפיכך, השופט הורה לעורך הדין להחזיר את מרבית הכסף ששולם, בניכוי הסכום המתאים לעבודה שבוצעה, בתוספת מע"מ, ופסק ללקוח שכר טרחה נוסף ושכר טרחת עורך דין.