בג"צ 975/89
פסק-דין עליון
תקציר
פסק הדין מתייחס לעתירה נגד הליכי החקיקה שקדמו לחוק ניירות ערך (הוראת שעה). העותרים טענו כי הדיונים בוועדת הכספים היו פגומים, שכן הם – בהיותם היחידים שנפגעו מהוראת תחולה רטרואקטיבית – לא הוזמנו להציג את טענותיהם. לטענת העותרים, הדבר הצדיק את ביטולו של הליך החקיקה כולו. עם זאת, בג"ץ פסק נגד העותרים. נפסק כי הליך החקיקה, בדומה להליך שלטוני, הוא הליך נורמטיבי המוסדר בדין. חוק יסוד: הכנסת מתווה את הליכי החקיקה, הכוללים שלוש קריאות במליאה ודיון בוועדה. כל פגמים בהליכים אלה, במיוחד אלה היורדים לשורשו של התהליך, יכולים להוביל לביטול "החוק". בעוד שלבית המשפט יש סמכות להתערב, הוא בדרך כלל דוחה את הביקורת השיפוטית עד תום הליכי החקיקה. במקרה דנן, בית המשפט לא מצא כל הצדקה לטענות העותרים נגד חוקיות המליאה. בית המשפט פירש את תקנון הכנסת באופן שונה מהעותרים, בקובעו כי הזמנת הוועדה לבעלי עניין נתונה לשיקול דעת ולא לחובה. עוד הודגש כי תפקידה של הכנסת כגוף מחוקק שונה מזה של הרשויות המבצעות, שעליהן מוטלת החובה לנהוג בסבירות ולשמוע את הפרט. במקום זאת, הכנסת מקיימת דיון מוסדי באמצעות חבריה, המייצגים מגוון דעות ודעות. לפיכך, אי שמיעת העותרים במקרה זה לא פסלה את הליך החקיקה, והעתירה נדחתה.
בג"צ 975/89 2. נ' דב שילנסקי, עליון (14.5.1991)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.