עת"מ 255/07

תקציר

הסוגיה המרכזית של פסק הדין היא האם הייתה הצדקה למשיבה, עיריית אשדוד, להטיל על העותרת שומת ארנונה רטרואקטיבית בגין שבע השנים האחרונות. העותרת, חברה שהוסמכה על ידי המדינה לעסוק בתקינה, שכרה נכס באזור התעשייה של אשדוד ממבני תעשייה כדי שישמש כמטה החברה. שומת הארנונה המקורית, לפיה שילמה העותרת מיסים משנת 1996, לא כללה קרקע נוספת ששימשה את העותרת למשרדים ולמעבדות ולא שיקפה את השימוש בפועל בנכס. השומה הרטרואקטיבית של העירייה, שהוצאה בשנת 2007, ביקשה לתקן טעות זו ולחייב את העותר בגין תוספת הקרקע ובהתאם לשימוש בפועל בנכס. בית המשפט קבע כי נקודת המוצא צריכה להיות הטלת מסים ריאליים, וכי אין לתגמל את העוברים על חוקי התכנון והבנייה. נמצא כי העותרת אכן השתמשה בנכס למטרות אחרות מאלה שצוינו בשומה המקורית, והייתה מודעת לפער זה לפחות משנת 1996. לפיכך, יכול היה העותר לצפות באופן סביר לתיקון השומה. בית המשפט הדגיש גם את חשיבותה של גביית מס אמיתית, את עקרון השוויון בין הנישומים ואת המסר המועבר לנישומים בדבר תשלום מסים ריאליים. עם זאת, בית המשפט מצא כי חלק מהאחריות מוטלת על העירייה שלא תיקנה את השומה קודם לכן. נקבע כי יש לקצר את התקופה הרטרואקטיבית לחמש שנים, במקום שבע השנים שדרשה העירייה, וכי יש לחייב את העותר בהפרשי הצמדה אך לא בריבית. בהתאם לכך, העתירה התקבלה באופן חלקי. השומה הרטרואקטיבית לשנים 2002 עד 2007 נותרה על כנה, אך השומה לשנים 2000 ו-2001 נדחתה. כל צד היה אחראי להוצאותיו המשפטיות.