ע"א 1209/05

תקציר

פסק הדין מאפשר את הערעור שהגישו המערערים, בחלקו על סמך הנימוקים שהוצגו. באשר לטענה הראשונה בדבר חיוב המערערים במחצית מעלות השיפורים שביצע יחיא ז"ל, מצדד בית המשפט במשיבים דידם, בקובעו כי מאחר שיחיא המנוח מימן את השיפורים מכספו ובידיעתו ובהסכמתו של המנוח, הוא או יורשיו זכאים לפיצוי. כך גם לגבי המערערים, העומדים בנעליו של יחיא. באשר לטענה השנייה בדבר דמי השימוש הראויים, מסכים בית המשפט עם המערערים כי הם זכאים לתשלומים אלה מהמשיבים בגין חלקם במקרקעין, שכן המשיבים מנעו מהם להשתמש בה. הסכום נקבע על 38.25 דולר לחודש מפברואר 1998 ועד הגשת התביעה שכנגד במרץ 2000. מנגד, בית המשפט חולק על טענת המערערים כי עליהם לקבל דמי שימוש עבור מחצית הבית כולו במקום הדירה המקורית. בית המשפט קובע כי הרשות נמשכת עד שהמשיבים משלמים עבור השיפורים, דבר שהם מחויבים לעשות. אשר למועד התשלום, מסכים בית המשפט עם המשיבים כי הסכום בסך 62,785.37$ ששולם ביום 16.2.05 הינו סביר ואינו מחייב את המשיבים בתשלום דמי שימוש נוספים. בהמשך לפירוק השותפות, בית המשפט מורה על פירוק השותפות על ידי מכירת הנכס בדרך של עיקול, שהיא הדרך המקובלת לטפל במקרקעין שאינם ניתנים לחלוקה. עובדה זו מייתרת את הדיון על שיעור תשלומי האיזון. בית המשפט גם מבטל את ההפחתה של 30% בשווי ההשבחה, שכן היא לא הוכחה ולמשיבים הייתה הזדמנות לספק שומה מעודכנת אך לא עשו זאת. באשר לחלוקת החצר, בית המשפט מסכים עם המערערים כי היא לא הייתה חלק מחלקת המשנה ולא הייתה צריכה להיכלל בפסק הדין. פסק הדין שונה בהתאם. לבסוף, חויבו המשיבים לשאת בהוצאות הערעור ובשכר טרחת עורך דין בסך 20,000 ₪.