ת"א 2705/05

תקציר

התובעים, אזרחי ישראל קרי ורבר וגרובר, טענו כי הנתבעים, אזרחים ישראלים אחרים ח.ח. מולכו ואשתו גיטה, רימו אותם להשקיע בנכס נדל"ן בגלזגו, סקוטלנד. התובעים טענו כי מולכו הציג בפניהם תוכנית עסקית לרכישת נכס, החזקתו באמצעות נאמנות ומכירתו ברווח. לטענת התובעים, מולכו היה אמור לפקח על העסקה כולה ולשמש כנאמן. עם זאת, מאוחר יותר התברר להם כי הנכס מעולם לא נרכש על שם החברה הייעודית, ניו מור, ונמכר על ידי צד שלישי ברווח משמעותי, וכתוצאה מכך הפסידו התובעים את השקעתם. הנאשמים הכחישו את ההאשמות וטענו כי גם הם נפלו קורבן והפסידו את השקעתם. הם טענו כי למולכו אין כל מחויבות כלפי התובעים בנוגע לביצוע העסקה וכי האחריות מוטלת על צ'סטרפילד, חברת הנאמנות המחזיקה במניות ניו מור. בית המשפט מצא כי התובעים לא הביאו ראיות מספיקות לתמיכה בטענותיהם. עדויותיהם הוגדרו כבלתי משכנעות וסותרות, והם לא זימנו עדים רלוונטיים, כגון נציגים מצ'סטרפילד, כדי לתמוך בגרסתם לאירועים. מנגד, עדותו של מולכו, אף שלא הייתה ללא רבב, יחד עם הימנעותם של התובעים מלהציג ראיות משכנעות, הביאו את בית המשפט למסקנה כי למולכו לא הייתה כל אחריות כלפי התובעים בכל הנוגע לרכישת הנכס. יתר על כן, בית המשפט ציין כי נראה שתביעתם של התובעים היא בשם החברה, ניו מור, ולא בשם עצמם, מה שמעלה תהיות לגבי מעמדם לתבוע. עם זאת, מאחר שטענה זו לא הוצגה אלא בשלב מאוחר, בית המשפט לא התייחס אליה. בסופו של דבר דחתה השופטת את התביעה וחייבה את התובעים לפצות את הנתבעים בהוצאות בסך 35,000 ₪ בתוספת מע"מ. פסק הדין ניתן ב-26 באפריל 2009.