ו"ע 418/05

תקציר

## ניתוח משפטי של תיק ע"א 3038/04 (טל וייזר נ' קצין הפיצויים) ניתוח זה מתמקד בעקרונות המשפטיים ובחידושים שהוצגו בתיק RA 3038/04, הנוגע לביסוס קשר סיבתי בין השירות הצבאי לבין תסמונת העייפות הכרונית (CFS) של התובע. ### נטל ההוכחה והקשר הסיבתי * **נטל ההוכחה של התובע:** העיקרון הבסיסי שנקבע הוא כי על התובע מוטל הנטל להוכיח את זכאותו לקצבאות לפי חוק הנכות. דבר זה נעוץ באימרה "המביא את הראיות מצדו מוטל נטל ההוכחה" (ע"א 192/85 פקיד הפיצויים נ' הכט). * **תקן קשר סיבתי:** כדי להיות זכאי לפיצוי, על החייל להוכיח שמחלתו התרחשה במהלך שירותו הצבאי וכתוצאה ממנו. לשם כך יש לבסס קשר סיבתי "סביר מאוד" בין תנאי השירות לבין הנכות. * **קשר סיבתי עובדתי לעומת משפטי:** הוכחת קשר סיבתי משפטי מבוססת תחילה על ביסוס קשר סיבתי עובדתי. משמעות הדבר היא להראות כי "אסכולה רפואית" מוכרת תומכת בקשר בין תנאי השירות לבין המחלה (ע"א 5343/00 קצין תגמולים נ' אוויאן). ### הקמת "אסכולה רפואית" * **הגדרת בית ספר לרפואה:** RA 2027/94 Clegg v. Compensation Officer מגדיר "אסכולה רפואית" כחוות דעת שהיא: * לא בהכרח מוסכם אוניברסלי או בלתי שנוי במחלוקת. * לא דורש ראיות בוודאות קרובה. * מקובל על ידי מרכזים רפואיים בולטים או מומחים מוכרים בינלאומיים. * מוצג בספרי לימוד מקצועיים מכובדים. * מבוסס על מחקרים מדעיים מהימנים המצביעים על תופעה או קשר, ולא על השערות בלבד. * **ספציפיות נדרשת:** על "בית הספר" להגדיר את אופי המצב הגורם למחלה בפירוט סביר, ולא רק קביעה כללית או מעורפלת. * **דרגת הסתברות גבוהה:** באופן מכריע, בית הספר לרפואה חייב לבסס קשר סיבתי עם "דרגת הסתברות גבוהה" (סבירה מאוד) בין הנסיבות הספציפיות של השירות לבין הסיבתיות או ההחמרה של המחלה. ### חידושים משפטיים והעברת נטל ההוכחה * **היעדר בית ספר לרפואה אינו קטלני:** חידוש משפטי משמעותי הוא העיקרון שהיעדר אסכולה רפואית מקובלת אוניברסלית אינו מונע אוטומטית תביעה. גם אם לא קיימות ראיות רפואיות מבוססות או אסכולה בעלת הסתברות נמוכה, עדיין יכול התובע להוכיח קשר סיבתי ישיר במקרה הספציפי שלו (רע"א 8373/96; ע"א צביה קליג' נ' פקיד השומה). * **בית הספר לרפואה כקו ראיות:** קיומו של בית ספר לרפואה התומך בעמדת התובע משמש כקו ראיה *אחד* לקשר הסיבתי. * **העברת הנטל לפקיד השכר:** באופן קריטי, אם אסכולה רפואית *קיימת* קיימת, נטל ההוכחה עובר לפקיד התגמול. לאחר מכן על הקצין להציג ראיות המוכיחות כי נכותו של התובע *לא* נגרמה או הוחמרה על ידי תנאי השירות שלו. ### בחינת המקרה הספציפי * **אופי השירות:** התובע ביצע תפקידים תובעניים הכרוכים בשעות ארוכות ויוצאות דופן ביחידת שירותי מחשוב בעלת קיבולת גבוהה. תקופת השירות התאפיינה בלחץ ולחץ. * **המחלה והתסמינים של התובע:** התובע פיתח חום לאחר שבעה חודשי שירות, חווה עייפות, חולשה וקושי בתפקוד במשך תקופה ממושכת. תסמינים אלה נמשכו גם לאחר החזרה לשירות מלא ובמהלך קורס קצינים. * **זיהום ואבחון נגיפי:** בעוד שבדיקות דם הצביעו על חשיפה בעבר ל-EBV ו-CMV, חוות דעת מומחים (פרופ' בוסקילה וד"ר גילון) הבהירו כי נוגדנים אלו מסמלים זיהומים בעבר וחשוב מכך, כי אין קשר אטיולוגי מוכח בין נגיפים אלה לבין CFS על פי ההבנה הרפואית הנוכחית. האבחנה הראשונית של "מחלת נשיקה" (מונונוקלאוזיס זיהומית) נרשמה, וסביר שהזיהום נדבק מחברים. עם זאת, היבט זה איבד מחשיבותו בהתחשב בהיעדר קשר סיבתי ל-CFS. * **חוות דעת רפואית על אטיולוגיה של CFS:** * **גורם ויראלי:** הן המומחה מטעם המערערת (פרופ' בוסקילה) והן המומחה מטעם המשיב (ד"ר גילון) הסכימו כי הקשר בין EBV/CMV לבין CFS אינו מוכח ואינו סביר. * **גורם נפשי (לחץ):** פרופ' בוסקילה הניח קשר בין לחץ להתפתחות CFS, תוך שהוא מצטט מספר מחקרים. הוא טען כי מצבה של התובעת, הכרוך במתח מתמשך בשילוב עם מחלה ויראלית והמשך עבודה תחת לחץ, תרם להתפתחות CFS. הוא גם הדגיש את ההתמדה של התובע למרות הקשיים. * **המומחה מטעם המשיב:** ד"ר גילון חלק על הקשר בין מתח ל-CFS, וקבע כי אין אסכולה רפואית מקובלת לגבי הגורמים ל-CFS וכי חוות דעתו של פרופ' בוסקילה אינן מבוססות על מחקרים מבוססים. הוא התייחס לחוברת שהציעה שגורמים נפשיים והפרעות אישיות היו חשובים יותר מזיהום ויראלי קודם. * **הרפואה הפנימית של הריסון:** הוועדה ציינה כי הרפואה הפנימית של הריסון (מהדורה 15) פירטה סיבות לא ידועות ל-CFS ולא הזכירה לחץ כגורם משוער. * **ממצאי הוועדה על "בית הספר לרפואה":** למרות ההתייחסויות הנרחבות של פרופ' בוסקילה, הוועדה מצאה כי ללא הוכחה לכך שספר לימוד קונבנציונלי אימץ את התיאוריה המקשרת בין מתח ל-CFS, הוא לא יכול היה לבסס את קיומה של אסכולה רפואית בעניין זה. התקדים של גל הלר נקבע כלא מספיק מכיוון שהבסיס לפסק דין זה לא נקבע בבירור. * **קשר סיבתי קונקרטי - החידוש:** כאן טמון ההיבט החדשני של ההחלטה. גם בהיעדר "אסכולה רפואית" מוכרת, מצאה הוועדה כי הנסיבות הספציפיות של שירותו של המערער מבססות קשר סיבתי קונקרטי. זה התבסס על: * צירוף האירועים, כולל הלחץ והלחץ של עבודתו. * העובדה שהמחלה הופיעה במהלך תקופת שירות *קצרה*. * העובדה שהמערער לא סבל ממחלה זו *לפני* שירותו. * התלכדות הגורמים הללו עם האפשרויות שהוצגו במאמרים שצוטטו על ידי פרופ' בוסקילה (למשל, סוראווי ואחרים על זיהומים ויראליים כ"קש ששבר את גב הגמל" במצבי לחץ; גרזן על הפרעות במערכת החיסון וסביבות מלחיצות המובילות ל-CFS). ### סיכום הוועדה קיבלה את הערר וקבעה קשר סיבתי בין תסמונת ה-CFS של התובע לבין תנאי שירותו הצבאי. החלטה זו מדגישה התפתחות מכרעת ביישום דיני המוגבלות: בעוד ש"אסכולה רפואית" מספקת בסיס איתן לתביעה, היעדרה אינו שולל את האפשרות להוכיח מקרה באמצעות בחינה מפורטת של הנסיבות האישיות וההשפעה המצטברת של תנאי השירות, במיוחד כאשר היא נתמכת על ידי מחקר מתפתח או שנוי במחלוקת. נטל ההוכחה המשתנה כאשר בית ספר לרפואה *קיים* נותר הגנה משפטית מרכזית לתובעים.