ת"פ 19529-06-20

תקציר

הנאשם הורשע בשלושה אישומים של תקיפה אלימה כלפי אותה מתלוננת במשך שלושה שבועות. האישום הראשון הוא החמור ביותר, במסגרתו היכה הנאשם את המתלוננת בראשה באמצעות בקבוק זכוכית ובעט בפניה עד שדיממה. האישום השני כולל נשיכת זרועה של המתלוננת והנפת יד בפניה, ואילו האישום השלישי הוא בעיטה בפניה של המתלוננת וגרימת נפיחות. בית המשפט החליט כי מדובר באירועים פליליים נפרדים ולכן יקצה מתחמי ענישה נפרדים. בכל אחד מסעיפי האישום מדובר בתקיפה חוזרת ונשנית ואלימה של המתלוננת, תוך הפגנת חוסר כבוד לכבודה, שלמות גופה וביטחונה. גם במעשיו של הנאשם ניכר זלזול בחוק, שכן הוא המשיך לתקוף את המתלוננת למרות שהיה צו הרחקה. בקביעת מכלולי הענישה שקל בית המשפט את הערכים החברתיים שנפגעו מהעבירות, את פוטנציאל הנזק שיכול היה להיגרם ואת מדיניות הענישה הרווחת. בגין האישום הראשון, המתחם נקבע על 8 חודשי מאסר, אשר יכולים לשמש כעבודות שירות עד מקסימום של 20 חודשים. באישום השני מדובר במספר חודשי מאסר או עבודות שירות עד למקסימום של 10 חודשים. האישום השלישי מקבל עונש מורכב של 6 חודשי מאסר או עבודות שירות, עד למקסימום של 12 חודשים. בגזר דינו של הנאשם הכיר בית המשפט בהיבטים החיוביים של חייו – לרבות היעדר הרשעות קודמות, שירות צבאי מוצלח והיסטוריה תעסוקתית – ובעניינו לעבור תהליך שיקום. עם זאת, בית המשפט שקל גם את המסוכנות המשמעותית שבמעשיו של הנאשם, את אחריותו החלקית ואת ההסתברות הנמוכה לשיקום. שירות המבחן המליץ כי הנאשם ירצה עונש מאסר. בסופו של דבר, נגזרו על הנאשם 18 חודשי מאסר, עם עונשי מאסר על תנאי נוספים של 6 ו-3 חודשים, שירוצו רק אם ישוב לבצע עבירה בתוך שלוש שנים. בנוסף, חויב הנאשם לשלם למתלונן פיצוי בסך 3,000 ₪.