ת"א 2133-10-22

תקציר

השופט פסק לטובת בקשת המבקשים לפרק את השותפות המוגבלת ולמנות מפרק. פסק הדין התבסס על מספר נימוקים. ראשית, המשיבה, שהייתה השותפה הכללית, הפרה את חובות הנאמנות שלה כלפי השותפים המוגבלים בכך שפעלה בניגוד עניינים ולא מסרה מידע מלא ומדויק על כספי השותפות. הדבר גרם לכך שהשותפים המוגבלים איבדו בה אמון, דבר שבעצמו היווה עילה לפירוק לפי סעיף 45(6) לפקודת השותפויות. שנית, המשיב הפר לצמיתות את הסכם השותפות והתנהג באופן שלא אפשר למבקשים להמשיך ולנהל את השותפות, דבר העולה בקנה אחד עם עילות הפירוק הקבועות בסעיף 45(4) לפקודה. השופט התייחס גם לטענותיו הפרוצדורליות של המשיב, לרבות המניעה המשפטית הנטענת להגשת הבקשה והטענה לפגיעה בזכות הגישה לערכאות, ודחה את שתיהן. בנוסף, השופטת שקלה את רצונם של השותפים המוגבלים, שלמעלה מ-40% מהם תמכו בפירוק, כמו גם את הטענות בדבר האינטרסים של השותפים המוגבלים והקשיים הפוטנציאליים בהליך הפירוק, ומצאה אותן לא משכנעות. נוכח עילות הפירוק ובהיעדר נימוקים משכנעים, פסק השופט לטובת המבקשים והורה על פירוק השותפות, תוך מינוי רו"ח כמפרק.