ע"פ 3900/95
החלטה עליון
תקציר
בית המשפט המחוזי זיכה את הנאשם מאשמת מעשה סדום בקטין, אך הרשיע אותו בביצוע מעשים מגונים בקטין. בית המשפט המחוזי פירט את החולשות בדברי הקטין ביחס לאישום מעשה סדום, אך לא ביחס לאישום במעשה מגונה, שלגביהן היו ראיות תומכות. בית המשפט העליון קבע כי עדותו של הקטין מוטלת בספק, וכי הראיות התומכות שהוצגו אינן מספיקות כדי להרשיע את הנאשם. מחומר הראיות עולה כי הקטין ביקר בביתו של הנאשם, למרות הכחשת הנאשם, אך אין בכך כדי לבדו להרשיעו במעשים המגונים. לממצא הרפואי בדבר אדמומיותו של הקטין יכולות היו להיות סיבות שאינן קשורות למעשה מיני, ואין די במניעת כל קשר עם הקטין על ידי הנאשם כדי להרשיעו. נוכח הספק, החליט בית המשפט העליון לקבל את הערעור, לבטל את פסק דינו של בית המשפט המחוזי ולזכות את הנאשם מאשמת מעשה מגונה. השופט י' קדמי הדגיש כי הכחשתו של הנאשם, יחד עם ידיעת הקטין על ביתו, לא היו צריכים להביא להרשעתו במקרה מיוחד זה.
ע"פ 3900/95 פלוני נ' מדינת ישראל, עליון (29.6.1997)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.