ת"א 507-03-15

תקציר

בית המשפט מקבל את הטענה כי הסכם השיתוף בין התובע למנוח תקף. ההסכם מחייב את יורשי המנוח ואת הבנק. השגות הבנק על הסכם פשרה קודם וטענות לזיוף, שנזנחו, אינן רלוונטיות. עוד קובע בית המשפט כי זכות הסירוב של הבנק אינה מוחלטת וכפופה לעקרון תום הלב. הבנק לא סיפק טיעון משכנע ולא הצביע על פגיעה כלשהי באינטרסים שלו מהכרה בהסכם השיתוף. זאת ועוד, סירובו של הבנק לאשר את ההסכם לוקה בחוסר תום לב, מה גם שהוא לא פעל למימוש המשכנתא במשך שנים רבות. בית המשפט מדגיש כי לא הועלו טענות בדבר פגיעה כלשהי בערך הקרקע או קשיים במימושה. הסכם השיתוף ניתן לאכיפה, והתניות המגבילות את הזכות לדרוש פירוק שיתוף אינן תקפות בשל מגבלותיהן החמורות, וחלפו למעלה מחמש שנים מאז נחתם ההסכם. הנתבעים - מנהל עיזבון המנוח והבנק - נדרשים לנקוט בפעולות הדרושות לרישום הסכם השיתוף, והבנק נדרש לשלם את הוצאותיו המשפטיות של התובע ואת שכר טרחת עורך הדין.