עת"מ 1043/05

תקציר

העותרת ביקשה מבית המשפט להצהיר כי הליכי המשיבים לגביית חוב מים ממנה אינם חוקיים. המשיבים דרשו מהעותרת תשלום עבור אספקת מים משנת 1992, דבר שהביא לחוב גדול עם ריבית לאורך השנים. העותר טען כי החוב שולם במלואו וכי התביעה התיישנה מחמת התיישנות. בתוך כך טענו המשיבים כי יש לדחות את העתירה בשל שיהוי ניכר בהגשה, וכי תקופת ההתיישנות אינה חלה על גביית חובות מנהליים. בית המשפט מצא כי על אף שהיה שיהוי סובייקטיבי בהגשת העתירה, המשיבים לא עיגנו את טענותיהם בדבר נזקי השיהוי, והתעלמות העותרת מהחוב עד שנת 2004 הייתה אמינה. בנוסף, השיהוי הממושך של המשיבים בגביית החוב עד לשנת 2004, למעלה מ-12 שנים לאחר שנוצר, הפר את כללי המינהל התקין. לגופו של עניין, קיבל בית המשפט את טענת העותרת כי יש להחיל את תקופת ההתיישנות על גביית חובות מינהליים, וכי החוב התיישן. משכך, העתירה התקבלה, והמשיבים חויבו לשלם לעותר הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.