עמש"מ 14919-01-12

תקציר

פסק הדין, לאחר שקילה מדוקדקת של טענות הצדדים, החליט לדחות את הערעור על פסק דינו של בית הדין המשמעתי. המערערת, עובדת מדינה בכירה במשרד התמ"ת, הורשעה בעבירות משמעת בשל אי בדיקתה ואישרה כראוי את דיווחיה של הכפופה לה, גב' חוג'י. הדוחות המדוברים התייחסו להחזרים בגין הוצאות נסיעה וארוחות, שקיבלה גב' חוג'י שלא כדין. סנגורו של המערער טען כי אין הצדקה להליך המשמעתי, שכן לא הייתה פגיעה נורמטיבית וכי גורמים אחרים אחראים לפיקוח על הדוחות. עם זאת, פסק הדין מדגיש את מעמדה הבכיר של המערערת ואת סטנדרט הטיפול הגבוה המצופה ממנה. היסוד הנפשי של עבירת המשמעת היה נוכח, שכן המערער היה מודע לכך שהתנהגותה של גב' חוג'י חרגה מהנורמה. העובדה שהמערערת חתמה על הדוחות ללא בירור נוסף, למרות שמצאה את תוכנם חריג, מעידה על רשלנות והיעדר בדיקת נאותות. עוד צוין בפסק הדין כי הסתמכותה של המערערת על אישורי אחרים ויחסיה עם גב' חוג'י לא היו תירוצים תקפים. זאת ועוד, היעדר הוראה פרוצדורלית ספציפית בעת ביצוע העבירה לא נחשב כטענה תקפה, ואף לא שלל את אחריותו של המערער לבחון היטב את הדוחות. החלטת בית הדין להרשיע את המערער לפי הדין הרלוונטי הייתה מוצדקת, והערעור נדחה. גזר הדין נותר ללא שינוי.