ת"א 39329/07

תקציר

במקרה הספציפי הזה, התובעת, חברה להשכרת רכב, הגישה תביעה נגד הנתבעים בגין נזקים שנגרמו בתאונת דרכים, בה התנגש רכבם של הנתבעים ברכבו של התובע. התביעה הסתכמה ב-20,973 שקל, כולל מע"מ, שכר טרחת שמאי ושלושה ימי השכרת רכב אבודים. הנתבעים אמנם לא חלקו על אחריותם לתאונה או על חובתם לפצות את התובע, אך טענו כי דו"ח השמאי שהגיש התובע אינו משקף את עלות תיקון הרכב בפועל, במיוחד בהתחשב בכך שהתובעת היא חברת השכרת רכב שעשויה להיות לה גישה לשירותי תיקונים מוזלים. הנתבעים ביקשו לערוך בדיקה משלהם לרכב, אך התובע סירב. השופט, לאחר ששקל את הטיעונים והראיות שהוצגו, פסק לטובת הנאשמים. פסק הדין התבסס על כך שהתובע לא הצליח להוכיח די הצורך את הנזקים שנגרמו בפועל, כנדרש בחוק. חוות דעת של שמאי לבדה מספיקה בדרך כלל כדי לבסס נזק, אך במקרה זה, התובע לא הביא ראיות משכנעות לתמיכה בממצאי השמאי, במיוחד בנוגע לעלויות התיקון בפועל והיקף הליקוי. זאת ועוד, סירובה של התובעת לאפשר לנתבעים לערוך בדיקה משלהם יצר רושם של הסתרה, והעלה ספק נוסף לגבי תקפות טענות התובע. כתוצאה מכך, דחה השופט את התביעה והורה לתובע לשלם לנתבעים שכר טרחת עורך דין ושכר טרחת עדים.