ת"א 1088/01

תקציר

עיזבון המנוח, בשטקר נפתלי, הגיש תביעה נגד בית החולים סורוקה ושני רופאים שטיפלו בו, בדרישה לפיצויים בגין טיפול רפואי רשלני. נפתלי אושפז פעמיים בדצמבר 1998 בשל כאבי ראש עזים. במהלך אשפוזו השני הוא הפגין תסמינים נוירולוגיים, ובבדיקות התגלה דימום תת-עכבישי. הצוות הרפואי של בית החולים החליט לבצע בדיקות נוספות, כולל בדיקת אנגיוגרפיה קונבנציונלית, כדי לזהות את מקור הדימום. עם זאת, בשל מצבו המידרדר של נפתלי והצורך בהסכמתו, התעכבו הבדיקות. בריאותו של נפתלי התדרדרה במהירות, והוא נפטר לבסוף בנובמבר 2003. התובע טען כי הנתבעים התרשלו בכך שלא ביצעו את בדיקת האנגיוגרפיה הקונבנציונלית בהקדם, דבר שיכול היה להוביל לטיפול מוצלח. הנאשמים טענו כי הטיפול הרפואי בהם היה ראוי וכי העיכוב נבע ממצבו של נפתלי ומהצורך בהסכמה. בית המשפט מינה מומחה שסבר כי אי ביצוע הבדיקה באופן מיידי על ידי בית החולים היה רשלני. עם זאת, המומחה מטעם הנתבעים והצוות הרפואי המעורב העידו כי הטיפול היה ראוי בהתחשב בנסיבות. בית המשפט פסק לטובת הנתבעים, והגיע למסקנה כי הטיפול הרפואי שניתן היה סביר וראוי. בית המשפט קיבל את טענת הנתבעים כי בדיקת האנגיוגרפיה הקונבנציונלית אינה דחופה, בהתחשב ברקע הרפואי של נפתלי ובתוצאות בדיקות קודמות. בנוסף, בית המשפט הכיר בקיומן של אסכולות שונות בנוגע לעיתוי ההתערבות הכירורגית לדימום מוחי וקבע כי הבחירה ביניהן אינה מהווה רשלנות רפואית. החלטות האבחון והטיפול שקיבלו הנתבעים נמצאו סבירות, והתביעה בגין רשלנות נדחתה. בהתחשב בנסיבות הספציפיות, בית המשפט לא פסק הוצאות למי מהצדדים.