ב"ל 21825-09-22

תקציר

התובע, יואב טויק, הגיש תביעה נגד המוסד לביטוח לאומי ("הנתבעת") בדרישה להכרה בתאונה שאירעה ביום 17.11.2021 כפגיעה בעבודה. התובע טען כי הוא עובד שכיר של החברה וכי התאונה אירעה במהלך עבודתו. הנתבעת טענה כי לא התקיימו יחסי עובד-מעביד בין התובעת לבין החברה. לאחר בחינת הראיות וטיעוני הצדדים, קיבלה השופטת באופן חלקי את טענת התובע. בית הדין מצא כי לא התקיימו יחסי עובד-מעביד בין התובע לחברה לפני חודש נובמבר 2021, שכן לא ניתן היה להפריד בין תפקידו של התובע כדירקטור וכבעל מניות לבין תפקידו כמנכ"ל החברה. עבודתו של התובע כדירקטור, בעלים ובעל מניות מתנדב בחברה לא היוותה יחסי עבודה. עם זאת, בית הדין קיבל את טענת התובע כי עבד כפועל פשוט במהלך חודש נובמבר 2021, ולכן התקיימו יחסי עובד מעביד במהלך חודש זה. בית המשפט גם קבע את שכרו של התובע מהחברה לצורך חישוב דמי הפגיעה, אשר נקבעו על 2,000 ₪, נמוך מהסכום הנתבע של 11,538 ₪. השופטת הודתה כי גרסתו של התובע לאירועים בנוגע לעבודתו במשמרות במהלך חודש נובמבר 2021 הייתה עקבית ולא נסתרת. למרות שהתובע לא הביא ראיות לגבי היקף ושעות עבודתו המדויקים, קיבל בית הדין את טענתו כי עבד כעובד משמרת בתקופה זו. עוד ציינה השופטת כי תלוש השכר של התובע לא שיקף נאמנה את עבודתו במשמרות וכי לא התובע ולא שותפים אחרים קיבלו שכר בפועל מהחברה בחודש נובמבר 2021. באשר לטופס 101 שהגישה התובעת, מצא בית הדין כי עצם העברתו של טופס זה לרואה חשבון אינה מקנה אוטומטית מעמד של עובד לתובע. לסיכום, קבע בית המשפט כי תביעת התובע לפיצויי פגיעה התקבלה בחלקה. התובע היה זכאי לפיצוי מהנתבע בגין התאונה שאירעה בעת ביצוע עבודתו, אך בסיס השכר לחישוב פיצוי זה יעמוד על 2,000 ₪, ולא על הסכום הנתבע. שני הצדדים היו אחראים לשאת בהוצאותיהם, ולכל אחד מהצדדים הייתה הזכות לערער על ההחלטה בבית הדין הארצי לעבודה בתוך 30 יום. פסק דין זה ניתן בהעדר הצדדים ביום 1.8.2023.