ת"פ 23876-04-15

תקציר

הנאשמת הורשעה בכך שאיימה על פקח אכיפת חניה בזמן עבודתה. על פי כתב האישום המתוקן, הנאשם ביצע רק את עבירת האיומים ולא כל עבירה נלווית, אשר הוסרה במסגרת הסדר בין הצדדים. בית המשפט פירט את הערכים החברתיים שנפגעו ממעשיו של הנאשם, את נסיבות ביצוע העבירה ואת מדיניות הענישה הנהוגה במקרים דומים, שרובם כללו עבירות נוספות. בית המשפט הגיע למסקנה כי טווח הענישה המתאים למעשיו של הנאשם הוא בין מאסר על תנאי, קנס ופיצוי בקצה הנמוך, ועד שישה חודשי מאסר, מאסר על תנאי, קנס ופיצוי בקצה הגבוה יותר. בקביעת העונש שקל בית המשפט גם את הודאתו של הנאשם, את קשייו לקחת אחריות על מעשיו, את מעמדו כמפרנס היחיד של משפחתו, את הרשעתו הקודמת בעבירות דומות ואת הסיכון המתון להישנות המחלה. בסופו של דבר נגזרו על הנאשם חודשיים עבודות שירות, שישה חודשי מאסר על תנאי, קנס בסך 1,000 שקל או שבעה ימי מאסר במקום אי תשלום ופיצוי בסך 1,500 שקל לקורבן. גזר הדין כלל גם תנאי שהנאשם לא יבצע כל עבירת אלימות בתוך שלוש שנים. לנאשם הייתה זכות לערער על פסק הדין בבית המשפט המחוזי מרכז בתוך 45 יום.