ע"פ 5133/23

תקציר

פסק הדין נסוב סביב ההחלטה לדחות ערעור המבקש לפסול שופט בשל משוא פנים לכאורה במהלך הליכי המשפט. את בחינתו של בית המשפט הנחה סעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, הדורש ראיות בדבר "חשש ממשי למשוא פנים". טענות המערער התמקדו בעיקר בהכרעות פרוצדורליות, ובראשן החלטתו החריגה של השופט לשמוע עד ללא נוכחות סניגורו של המערער, מצב המושפע מהתנהלות הסנגור ואילוצים נוספים. בית המשפט הדגיש כי החלטות פרוצדורליות כאלה, לרבות חוסר שביעות רצון שהביע השופט מהתנהלות הצדדים, אינן מצביעות מטבען על משוא פנים או מצדיקות פסילה. אף שבאופן אידיאלי, בקשת הפסילה הייתה צריכה להידון לפני שמיעת עדים, החלטה זו נדחתה בהסכמת בא כוח המערער לניהול יעיל של הליך ההוכחות. לא נמצאו עילות פסילה לגופו של עניין. בנוסף, החליט בית המשפט שלא לקיים דיון בעל-פה בערעור, שכן הוא אינו חובה, במיוחד בערעורי פסילה. משכך, הערעור נדחה, ונדחתה גם בקשתו של ראש לשכת עורכי הדין להצטרף להליך. ההחלטה התקבלה רשמית ב-12 ביולי 2023.