ע"א 41204-06-23

תקציר

פסק הדין מקבל את ממצאיו של בית משפט קמא לפיהם המערער אינו יכול להקים הגנות לפי חוק העררים, הנוגעות לשטח, לסיווג ולשימוש בנכס הנדון. עוד קבע בית המשפט כי המערערת אינה יכולה להעלות טענות אלה בהליך אחר במסגרת הגנתם, שכן הן כבר הוכרעו בהליכי השגה וערעור קודמים. עם זאת, פסק הדין דוחה את החלטת בית משפט קמא ביחס לטענת הקיפוח, וקובע כי אין לדחותה כטענת סף. בית המשפט מורה לבחון מחדש את טענת הקיפוח לגופה, בצירוף טענות המערערת בדבר חובת המשיב להוכיח את החוב. המשיב נדרש לכסות את הוצאות המערערת, בסך כולל של 15,000 ₪, ופיקדון הערבות של המערער מוחזר להם. ככלל, פסק הדין מקבל חלקית את הערעור, מאשר את החלטת בית משפט קמא ברוב סעיפי האישום, אך מניח אותה בצד ביחס לטענת ההפליה ולזכותו של המערער לשקול את טענות הגנתו.