ע"פ 2218/06

תקציר

בעניינו של המערער אישר בית משפט קמא את ההרשעה על סמך עדותו של השוטר דהרי וראיות מפלילות נוספות. דהרי זיהה את המערער כנהג במהלך מרדף משטרתי, והדבר אושש על ידי העובדה שהרכב היה רשום על שם המערער, יחד עם היעדר גרסה חלופית של המערער לגבי מי שעשוי היה לנהוג. בית המשפט הדגיש את עדותו המהימנה של דהרי, חרף סתירות קלות, וקבע כי המערער נהג, תוך שהיא נתמכת בחזקה לפי סעיף 27ב לפקודת התעבורה. סעיף זה מניח שבעל הרכב היה הנהג בעת ביצוע העבירה, אלא אם הוכח אחרת. בית משפט קמא לא מצא טעויות מהותיות המצדיקות התערבות בממצאים אלה, ואין די בטענות המערער כדי לגבור על הערכות המהימנות שערך בית המשפט הפרוצדורלי. בנוסף, דחה בית המשפט שאלות הנוגעות לתחולתה של חזקה זו על עבירות חמורות, ואישר את הרלוונטיות שלה. פסק הדין התייחס גם להשלכות הרחבות יותר של החזקה בחוק והדגיש את התאמתה לניסיון חיים המקשר בדרך כלל את הבעלים הרשום לשימוש ברכב. השופט ד' חשין, יחד עם השופטים א' רובינשטיין וש' ג'ובראן, הגיעו למסקנה כי המשפט עמד כראוי בנטל ההוכחה, והערעור נדחה.