ת"א 39737-05-18

תקציר

הסכסוך בין פלסל בע"מ לקסטל הנדסה בע"מ החל בשנת 2015, אז זכתה קסטל בפרויקט לייצור בקבוקי פלסטיק לתינוקות מטעם חברת סאמר הבינלאומית. לאחר מכן שכרה קסטל קבלנות משנה את פלסל, חברה המתמחה במוצרי סיליקון וגומי, לייצור פטמות סיליקון לבקבוקים. ההסכם בין הצדדים נערך באמצעות תכתובת דוא"ל ולא נערך באופן פורמלי. הפרויקט נתקל בסוגיות שונות, בעיקר הנוגעות לאיכות ורמת הפטמות המיוצרות על ידי פלסל. קסטל טען כי לפטמות יש אחוזי פסילה גבוהים, הן פגומות לעיתים קרובות ואינן עומדות בתקני האיכות הנדרשים. פלסל, לעומת זאת, טענה כי הפגמים לא נבעו מתהליך הייצור אלא נוצרו במהלך האריזה או האחסון לאחר שהפטמות עזבו את המפעל. נקודת מחלוקת נוספת הייתה האחריות לתשלום עבור חומר הגלם והצווארונים המשמשים בתהליך הייצור. קסטל טען כי הצדדים הסכימו כי יישאו בעלות חומר הגלם והצווארונים, ואילו פלסל טען כי על קסטל לשאת בעלויות אלה. היחסים בין החברות התדרדרו, והפרויקט הופסק בסופו של דבר. פלסל טענה כי קסטל חייבת להם 297,926 שקל בגין אספקת פטמות, ואילו קסטל טענה מנגד כי פלסל חייבת להם כסף בשל העלות הגבוהה של בזבוז חומרי גלם, קולרים ופטמות לא תקינות. בית המשפט בחן את הראיות ופסק לטובת פלסל ברוב הסעיפים. נקבע כי קסטל הסכימה לשאת בעלויות חומר הגלם והצווארונים, אך הייתה זכאית לזיכוי בגין עלות ייצור פטמות לא תקפות. נמצא כי לקסטל יש זכות לעכב את עלות העגלות, שנרכשו לשימושה של פלסל במהלך הפרויקט, עד לתשלום החוב. באשר למכונה לחיתוך פטמות, קבע בית המשפט כי קסטל היא הבעלים של המכונה ולכן אינה זכאית לנכות את עלותה. עם זאת, פלסל נדרשה לשאת בעלויות ההתאמה, שכן אלה נחשבו להוצאות ייצור. בית המשפט הסכים גם עם טענת קסטל כי פלסל ייצרה פטמות פגומות ולא עמדה בתקני בקרת האיכות הנדרשים. לפיכך, החלטתו של קסטל לפסול משלוחים ולהחזיר פטמות לפלסל לצורך מיון נקבעה כמוצדקת. באשר לביטול החוזה, מצא בית המשפט כי קסטל לא סיפקה ראיות מספיקות לביסוס טענתה כי מעשיה של פלסל הובילו לאובדן פרויקט הקיץ. בסופו של דבר פסק בית המשפט כי על קסטל לשלם לפלסל 245,835 שקל, שכללו את החוב הראשוני והוצאות משפט. סכום זה צבר ריבית ממועד המשלוח האחרון ועד למועד התשלום בפועל.