רע"ב 7920/17
החלטה עליון
תקציר
פסק הדין המדובר הוא בבקשה לשחרור מוקדם מהכלא. המבקש, שהורשע בשישה סעיפים של הריגה ושימוש בסמים, ביקש שחרור מוקדם מוועדת השחרורים לאחר שריצה שני שלישים מעונשו. ועדת השחרורים נעתרה לבקשה, אך בית המשפט המחוזי הפך החלטה זו, בנימוק של חומרת העבירות וחוסר התחשבות באינטרס הציבורי ובמשפחות הקורבנות. לאחר מכן ערער המבקש לבית המשפט העליון וטען כי שגה בית המשפט המחוזי בהחלטתו. עם זאת, שופט בית המשפט העליון קבע כי החלטת בית המשפט המחוזי מוצדקת, בהתחשב בחומרת העבירות. השופט הדגיש כי מעשיו של המבקש, שכללו נהיגה בשכרות ושימוש בסמים, שהובילו למותם של שישה בני אדם, היוו בעיה חברתית חמורה. לפיכך, האינטרס הציבורי בריצוי מלוא העונש גבר על נסיבותיו האישיות של המבקש, מה גם שחלק ניכר מהעונש נותר בעינו. זאת ועוד, השופט ציין כי החלטת בית המשפט המחוזי לא מנעה מהמבקש לבקש שוב שחרור מוקדם לקראת סיום ריצוי עונשו. השופט הדגיש גם את קולם המוגבר של נפגעי עבירה ובני משפחותיהם בהליכים פליליים והדגיש כי דעתם צריכה להישמע, גם אם אינה קובעת את התוצאה. משכך, בקשת רשות הערעור נדחתה, כלומר פסק דינו של בית המשפט המחוזי נותר בעינו, והמבקש לא יזכה לשחרור מוקדם.
חקיקה מקושרת
רע"ב 7920/17 ירון ברכה נ' מדינת ישראל, עליון (15.2.2018)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.