ע"א 24617-06-19

תקציר

המערערת שכרה נכס להפעלת גן ילדים ללא האישורים הנדרשים ובניגוד לחוק. לאחר מאבקים ארוכים בין הוועדות השונות ובתי המשפט, הוחלט כי השימוש של הגן בנכס, לרבות בחצר משותפת, אינו חוקי. לאחר מכן הגיע התיק לבית המשפט על מנת לקבוע את דמי השכירות הראויים לחלקם של המשיבים בחצר המשותפת, וכן כל פיצוי בגין נזק לא ממוני. בית משפט קמא קיבל את חוות דעתו של השמאי, אשר קבע מקדם גבוה יותר לדמי השכירות בחצר מזה שנטען על ידי המערערת, והביא לדמי שכירות חודשיים גבוהים יותר בסך 913 ₪. כמו כן פסק בית המשפט למשיבים פיצוי בסך 20,000 ₪ בגין מטרד ועוגמת נפש. המערער חויב לשלם למשיבים את מלוא שכר טרחת עורך דינם, למרות שהמשיבים זכו רק בחלק קטן מתביעתם, החלטה שהוותירה ערכאת הערעור על כנה בשל מורכבות התיק. ערכאת הערעור דחתה את הערעור במלואו, אישרה את פסק הדין של הערכאה הנמוכה יותר והוסיפה לערעור סך של 5,000 ₪ שכר טרחת עורך דין.