רע"א 295/16

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את בקשת רשות הערעור על החלטה קודמת בהליך פשיטת רגל. המבקשת, שנקלעה לקשיים כלכליים, לא הצליחה להוכיח כי החלטת בית המשפט המחוזי תמנע ממנה דיון הוגן. היו לה הזדמנויות רבות להציע הסדרי חוב והיא לא ניהלה דיאלוג ישיר עם הנאמן למרות המלצות בית המשפט. בית המשפט מפציר בה למצות את הערוצים החלופיים הללו בטרם תביא את העניין שוב לבית המשפט. שנית, בית המשפט מכיר בחששותיה של המבקשת מפני אובדן דירת המגורים שלה, אך מציין כי פקודת פשיטת הרגל מעניקה שיקול דעת מסוים להגנה על מקום מגוריה. בית המשפט רואה את החלטת בית המשפט המחוזי סבירה, ומוצא אותה מנומקת היטב ומבוססת על שלושה חששות לגיטימיים. אלה נוגעים להפרש בין שווי דירתה של המבקשת לבין סכומי הסדר החוב המוצעים לה, לחוסר שיתוף הפעולה שלה עם הנאמן ולהימנעותה מהסדרי נושים. לבסוף, בית המשפט אינו סבור כי היציאה לערער נחוצה כדי למנוע נזק או הליכים מיותרים, כנדרש בחוק. לפיכך הבקשה נדחית, ולא נפסקו הוצאות.