ע"א 1379/08

תקציר

הערעור והערעור שכנגד הם על פסק דין שניתן לטובת העיזבון והתלויים של שירי בשן, שנהרגה בתאונת דרכים, נגד אליהו ביטוח. בית משפט קמא פסק למערערים (עזבונו וילדיו של בשן) סכומי כסף שונים כפיצויים, עליהם ערערו הצדדים. נקודות המחלוקת העיקריות היו: חישוב הפיצוי בגין העיזבון בגין השנים האבודות, האם הילדים זכאים לפיצוי בגין אובדן שירותי האם וניכויים שונים שיש לבצע מסך סכום הפיצוי. בית המשפט העליון המליץ לעמיתיו לקבל חלקית את הערעור ואת הערעור שכנגד. בית המשפט קבע, כי צדק בית משפט קמא כשקיבל חלקית את תביעת התלויים, וכי הילדים זכאים לפיצוי בגין אובדן שירותי האם. באשר לתביעת העיזבון בגין השנים האבודות, קבע בית המשפט כי יש לערוך את החישוב על פי "שיטת היד", המביאה בחשבון את מספר התלויים, ולא כנפגע עצמאי, כפי שהציע בית משפט קמא. תקופת חישוב זה צריכה להיות עד שהילד הצעיר ביותר מגיע לגיל 21, ולאחר מכן המנוח ייחשב עצמאי, והחישוב צריך להיעשות באמצעות שיעור גלובלי של 30% משכרה. בית המשפט העליון אף התווה אילו ניכויים יש לבצע מסך סכום הפיצויים. אלה כללו: הפרשות לקרן השתלמות ולקופת גמל; פיצויי פיטורים (כפי שקבע בית המשפט כי המערערים לא הוכיחו כי היו מתקבלים ללא קשר לתאונה); והטבות מהמטה לביטחון לאומי (מל"ל) שהמערערים קיבלו בפועל. עוד קבע בית המשפט כי פנייה קודמת בתום לב למל"ל, שנדחתה בשל העיתוי, אינה צריכה לגרור ניכוי רעיוני מסכום הפיצוי. השופט שנלר והשופט ורדי הסכימו עם פסק הדין.