ע"א 2/81

תקציר

פסק הדין מתייחס לערעור על שומות שהוצאו למערער לפי סעיף 152(ב) לפקודת מס הכנסה לשנות המס 1975 ו-1976. המשיב הכחיש את נכונות הצהרותיו של המערער בדבר הכנסותיו עקב הגדלת הון בלתי מוסברת. הערעור נסוב סביב נטל ההוכחה בדבר נכונות ההצהרות והאם המשיב יכול להוסיף הוצאות קיום משוערות לסכום המוצהר. בית המשפט העליון קבע, כי על המערער מוטל הנטל להצדיק את הערכותיו ולהסביר את הגדלת ההון, מה גם שהמשיב לא חלק על קבילות פנקסי החשבונות של המערער. עוד קבע בית המשפט כי המשיב יכול לבחון את הגדלת ההון של המערערת גם ללא שליחת הודעה על פסילת פנקסי החשבונות. באשר להוצאות הקיום, העדיף בית המשפט את אומדן המערערת בסך 140,000 ל"י על פני חישוב המשיב בסך 225,400 ל"י, שכן לא הוכח די הצורך. בית המשפט דחה גם את טענת המערער לשותפות עם אמו, ומצא את ההסכם מלאכותי ורטרואקטיבי. לבסוף, בית המשפט לא קיבל את טענתו החדשה של המערער כי יש לראות בסכום שנתנה אמו הלוואה, שכן היא סותרת את גרסתו הקודמת של המערער. השופט בייסקי הציע לקבל את הערעור בחלקו, והורה למשיב לשלם את הוצאות המערער ושכר טרחת עורך דין. השופטים לוין ושמגר הסכימו עם הכרעת הדין.